2023 - מעגלי שיח - קהיל...מעגלי שיח - קהילת ניצנים עם קהילת הישוב ניצן2023 - מעגלי שיח - קהילת ניצנים עם קהילת הישוב ניצןקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (16)
תהל עוז - חברת ניצנים יוזמת המפגש, פותח...
חלק ממעגל משתתפי השיח
חלק נוסף במעגל - מימין לשמאל: מוניקה סקל...
מימין לשמאל: אסתר הירשלר, מיקי קמינסקי, ...
מימין לשמאל: אריה אדלהייט, רובי ציקלובר,...
מימין לשמאל: גבי קמינסקי, שלום קוניס, מר...
המנחות: נטע - שדה בוקר (מימין), ברוריה -...
המנחות במרכז
שריתה קוניס (מימין), ברוריה המנחה (משמאל...
המעגל הגדול הצטמצם למעגלים קטנים. עם כיו...
מעגל נוסף. מימין לשמאל: שלום קוניס, שרית...
מעגלים, מעגלים. משוחחים, מקשיבים, מעירים...
מקשיבים איש לרעהו
מימין לשמאל: רובי ציקלובר, גדעון - הישוב...
קטע מדברי מרים פרץ בטקס קבלתה את פרס ישר...
קטע מתוך נאומה של מרים פרץ בעת טקס קבלתה את פרס ישראל (נאום בשם כל מקבלי הפרס) - 2018
..."זכיתי להיפגש בחברה הישראלית עם גווניה, מפגשים של פנים ופנים, מפגשים מרחיבי לב שאפשרו לי כניסתן של מחשבות חדשות. היית שמחה אם נצא כולנו לפגוש את הגיוון הזה, את האחרים, נכיר, נרגיש, נראה את העיניים הכואבות והשמחות, נשמע את הצלילים השונים. גם אם יש בינינו תהומות נוכל לבנות מעליהם גשרים, אם רק נכיר בכך שרב המשותף בינינו על המפריד.
כולנו חפצי חיים, כולנו חפצי שלום, זה הבית של כולנו ואין בלעדיות של אהבת העם והמולדת לצד מסוים. כולנו רוצים לזכות לראות את נכדינו בונים כאן את ביתם, מטיילים בארץ בבטחה ונהנים מנופיה. כולנו מייחלים לחברת מופת ברוח חזון נביאי ישראל ומכוח זה כולנו נושאים באחריות לאופיו, לערכיו ולעתידו של הבית שלנו.
לא נוכל להתעלם, לא נוכל לעמוד מנגד בפאזל הזה שנוצר. במדינת ישראל יש מקום לכולם, לכל קשת הצבעים, ואם תחסר פיסה אחת מהפאזל התמונה לא תהיה שלמה. על כן איני מוכנה לוותר על שום חלק מעמי. וגם אם מלאכת ההרכבה תיארך, אינני מתייאשת. כדי להצליח ביצירת הפסיפס הזה עלינו לכבד את כולנו בשיח שלנו, עלינו לייצר שיח מאופק, סבלני, שמאפשר הבעת דעה בלי פחדים ואיומים, שיש בו מקום לסליחה ומחילה. שיח שמחזק את המחויבות שלנו לאהבת האדם, כי בצלם אלוהים ברא את האדם. שיח המכבד את מורשתנו, המרבה טוב, אור ותקווה, ולא מתרכז רק בחושך.
כדברי נעים זמירות ישראל, מי האיש החפץ חיים, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. זוהי תורת החיים. בואו נבחר כולנו בדרך שמרבה את הטוב ואת האור שבנו, כפי שבחרתי אני לשאת את ערכיהם של בניי אוריאל ואלירז וחבריהם. ערכי הרעות והאחווה הם נר לרגליי, וקריאתם 'אחי' לכל אחד מחבריהם היא קריאתי. אחים אנחנו. וכפי שכתב בני אוריאל עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להכין ערוגה של מטר על מטר, אבל לא סתם קוצים אלא קוצי ארץ ישראל. טובים לי קוציה של ארצי מכל פרחי תבל.
מכובדיי, זכינו לראות את תקומת המדינה ושגשוגה, עתה בשנת ה-70 משימתנו היא לחשוף את האורות החבויים ביחד העצום של כלל שבטי ישראל. כדברי ביאליק בשירו למתנדבים בעם: 'חשפו האור, גלו האור, אם הררי נש, עלינו נערמו לא דעכו כל הניצוצות לא תמו. מהרי הנשף עוד נחצוב להבה נחשפנה שכבות האורים הרבים, הוי בני המכבים, העמידו את עמכם, הקימו דור, חשפו האור. חג שמח"
...."זכיתי להיפגש בחברה הישראלית עם גווניה, מפגשים של פנים ופנים, מפגשים מרחיבי לב שאפשרו לי כניסתן של מחשבות חדשות. היית שמחה אם נצא כולנו לפגוש את הגיוון הזה, את האחרים, נכיר, נרגיש, נראה את העיניים הכואבות והשמחות, נשמע את הצלילים השונים. גם אם יש בינינו תהומות נוכל לבנות מעליהם גשרים, אם רק נכיר בכך שרב המשותף בינינו על המפריד.
כולנו חפצי חיים, כולנו חפצי שלום, זה הבית של כולנו ואין בלעדיות של אהבת העם והמולדת לצד מסוים. כולנו רוצים לזכות לראות את נכדינו בונים כאן את ביתם, מטיילים בארץ בבטחה ונהנים מנופיה. כולנו מייחלים לחברת מופת ברוח חזון נביאי ישראל ומכוח זה כולנו נושאים באחריות לאופיו, לערכיו ולעתידו של הבית שלנו.
לא נוכל להתעלם, לא נוכל לעמוד מנגד בפאזל הזה שנוצר. במדינת ישראל יש מקום לכולם, לכל קשת הצבעים, ואם תחסר פיסה אחת מהפאזל התמונה לא תהיה שלמה. על כן איני מוכנה לוותר על שום חלק מעמי. וגם אם מלאכת ההרכבה תיארך, אינני מתייאשת. כדי להצליח ביצירת הפסיפס הזה עלינו לכבד את כולנו בשיח שלנו, עלינו לייצר שיח מאופק, סבלני, שמאפשר הבעת דעה בלי פחדים ואיומים, שיש בו מקום לסליחה ומחילה. שיח שמחזק את המחויבות שלנו לאהבת האדם, כי בצלם אלוהים ברא את האדם. שיח המכבד את מורשתנו, המרבה טוב, אור ותקווה, ולא מתרכז רק בחושך.
כדברי נעים זמירות ישראל, מי האיש החפץ חיים, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. זוהי תורת החיים. בואו נבחר כולנו בדרך שמרבה את הטוב ואת האור שבנו, כפי שבחרתי אני לשאת את ערכיהם של בניי אוריאל ואלירז וחבריהם. ערכי הרעות והאחווה הם נר לרגליי, וקריאתם 'אחי' לכל אחד מחבריהם היא קריאתי. אחים אנחנו. וכפי שכתב בני אוריאל עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להכין ערוגה של מטר על מטר, אבל לא סתם קוצים אלא קוצי ארץ ישראל. טובים לי קוציה של ארצי מכל פרחי תבל.
מכובדיי, זכינו לראות את תקומת המדינה ושגשוגה, עתה בשנת ה-70 משימתנו היא לחשוף את האורות החבויים ביחד העצום של כלל שבטי ישראל. כדברי ביאליק בשירו למתנדבים בעם: 'חשפו האור, גלו האור, אם הררי נש, עלינו נערמו לא דעכו כל הניצוצות לא תמו. מהרי הנשף עוד נחצוב להבה נחשפנה שכבות האורים הרבים, הוי בני המכבים, העמידו את עמכם, הקימו דור, חשפו האור. חג שמח".
מציג פריט: - מתוך 16
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
תהל עוז - חברת ניצנים יוזמת המפגש, פותחת בקטע מתוך דבריה של מרים פרץ בטקס קבלת פרס ישראל. ( הקטע מצורף בכותרת הארוע)
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
חלק ממעגל משתתפי השיח
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
חלק נוסף במעגל - מימין לשמאל: מוניקה סקלוזוב, חבר ניצן, רפי הירשלר, אסתר הירשלר, מיקי קמינסקי, גבי קמינסקי
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
מימין לשמאל: אסתר הירשלר, מיקי קמינסקי, גבי קמינסקי, שריתה קוניס, דודא בירן, שלום קוניס
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
מימין לשמאל: אריה אדלהייט, רובי ציקלובר, תהל עוז, חגית - הישוב ניצן, חברה אורחת - חברון
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
מימין לשמאל: גבי קמינסקי, שלום קוניס, מרסלו סקלוזוב, דודא בירן, אפי הירשלר, אריה אדלהייט, חברה מהישוב ניצן - חווי
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
המנחות: נטע - שדה בוקר (מימין), ברוריה - אופקים (משמאל)
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
המנחות במרכז
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
שריתה קוניס (מימין), ברוריה המנחה (משמאל)
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
המעגל הגדול הצטמצם למעגלים קטנים. עם כיוון השעון יושבים: אריה אדלהייט (חולצה צהובה), גבי קמינסקי, אורחת מחברון, מיקי קמינסקי, גדעון - הישוב ניצן, רובי ציקלובר
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
מעגל נוסף. מימין לשמאל: שלום קוניס, שריתה קוניס, חבר מניצן, חברה מניצן, חווי, דודא בירן
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון ניצנים
מעגלים, מעגלים. משוחחים, מקשיבים, מעירים, מסכימים, לא מסכימים. אבל האווירה נעימה ומכבדת
קרא עוד
קטע מתוך נאומה של מרים פרץ בעת טקס קבלתה את פרס ישראל (נאום בשם כל מקבלי הפרס) - 2018
..."זכיתי להיפגש בחברה הישראלית עם גווניה, מפגשים של פנים ופנים, מפגשים מרחיבי לב שאפשרו לי כניסתן של מחשבות חדשות. היית שמחה אם נצא כולנו לפגוש את הגיוון הזה, את האחרים, נכיר, נרגיש, נראה את העיניים הכואבות והשמחות, נשמע את הצלילים השונים. גם אם יש בינינו תהומות נוכל לבנות מעליהם גשרים, אם רק נכיר בכך שרב המשותף בינינו על המפריד.
כולנו חפצי חיים, כולנו חפצי שלום, זה הבית של כולנו ואין בלעדיות של אהבת העם והמולדת לצד מסוים. כולנו רוצים לזכות לראות את נכדינו בונים כאן את ביתם, מטיילים בארץ בבטחה ונהנים מנופיה. כולנו מייחלים לחברת מופת ברוח חזון נביאי ישראל ומכוח זה כולנו נושאים באחריות לאופיו, לערכיו ולעתידו של הבית שלנו.
לא נוכל להתעלם, לא נוכל לעמוד מנגד בפאזל הזה שנוצר. במדינת ישראל יש מקום לכולם, לכל קשת הצבעים, ואם תחסר פיסה אחת מהפאזל התמונה לא תהיה שלמה. על כן איני מוכנה לוותר על שום חלק מעמי. וגם אם מלאכת ההרכבה תיארך, אינני מתייאשת. כדי להצליח ביצירת הפסיפס הזה עלינו לכבד את כולנו בשיח שלנו, עלינו לייצר שיח מאופק, סבלני, שמאפשר הבעת דעה בלי פחדים ואיומים, שיש בו מקום לסליחה ומחילה. שיח שמחזק את המחויבות שלנו לאהבת האדם, כי בצלם אלוהים ברא את האדם. שיח המכבד את מורשתנו, המרבה טוב, אור ותקווה, ולא מתרכז רק בחושך.
כדברי נעים זמירות ישראל, מי האיש החפץ חיים, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. זוהי תורת החיים. בואו נבחר כולנו בדרך שמרבה את הטוב ואת האור שבנו, כפי שבחרתי אני לשאת את ערכיהם של בניי אוריאל ואלירז וחבריהם. ערכי הרעות והאחווה הם נר לרגליי, וקריאתם 'אחי' לכל אחד מחבריהם היא קריאתי. אחים אנחנו. וכפי שכתב בני אוריאל עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להכין ערוגה של מטר על מטר, אבל לא סתם קוצים אלא קוצי ארץ ישראל. טובים לי קוציה של ארצי מכל פרחי תבל.
מכובדיי, זכינו לראות את תקומת המדינה ושגשוגה, עתה בשנת ה-70 משימתנו היא לחשוף את האורות החבויים ביחד העצום של כלל שבטי ישראל. כדברי ביאליק בשירו למתנדבים בעם: 'חשפו האור, גלו האור, אם הררי נש, עלינו נערמו לא דעכו כל הניצוצות לא תמו. מהרי הנשף עוד נחצוב להבה נחשפנה שכבות האורים הרבים, הוי בני המכבים, העמידו את עמכם, הקימו דור, חשפו האור. חג שמח"
...."זכיתי להיפגש בחברה הישראלית עם גווניה, מפגשים של פנים ופנים, מפגשים מרחיבי לב שאפשרו לי כניסתן של מחשבות חדשות. היית שמחה אם נצא כולנו לפגוש את הגיוון הזה, את האחרים, נכיר, נרגיש, נראה את העיניים הכואבות והשמחות, נשמע את הצלילים השונים. גם אם יש בינינו תהומות נוכל לבנות מעליהם גשרים, אם רק נכיר בכך שרב המשותף בינינו על המפריד.
כולנו חפצי חיים, כולנו חפצי שלום, זה הבית של כולנו ואין בלעדיות של אהבת העם והמולדת לצד מסוים. כולנו רוצים לזכות לראות את נכדינו בונים כאן את ביתם, מטיילים בארץ בבטחה ונהנים מנופיה. כולנו מייחלים לחברת מופת ברוח חזון נביאי ישראל ומכוח זה כולנו נושאים באחריות לאופיו, לערכיו ולעתידו של הבית שלנו.
לא נוכל להתעלם, לא נוכל לעמוד מנגד בפאזל הזה שנוצר. במדינת ישראל יש מקום לכולם, לכל קשת הצבעים, ואם תחסר פיסה אחת מהפאזל התמונה לא תהיה שלמה. על כן איני מוכנה לוותר על שום חלק מעמי. וגם אם מלאכת ההרכבה תיארך, אינני מתייאשת. כדי להצליח ביצירת הפסיפס הזה עלינו לכבד את כולנו בשיח שלנו, עלינו לייצר שיח מאופק, סבלני, שמאפשר הבעת דעה בלי פחדים ואיומים, שיש בו מקום לסליחה ומחילה. שיח שמחזק את המחויבות שלנו לאהבת האדם, כי בצלם אלוהים ברא את האדם. שיח המכבד את מורשתנו, המרבה טוב, אור ותקווה, ולא מתרכז רק בחושך.
כדברי נעים זמירות ישראל, מי האיש החפץ חיים, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. זוהי תורת החיים. בואו נבחר כולנו בדרך שמרבה את הטוב ואת האור שבנו, כפי שבחרתי אני לשאת את ערכיהם של בניי אוריאל ואלירז וחבריהם. ערכי הרעות והאחווה הם נר לרגליי, וקריאתם 'אחי' לכל אחד מחבריהם היא קריאתי. אחים אנחנו. וכפי שכתב בני אוריאל עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להכין ערוגה של מטר על מטר, אבל לא סתם קוצים אלא קוצי ארץ ישראל. טובים לי קוציה של ארצי מכל פרחי תבל.
מכובדיי, זכינו לראות את תקומת המדינה ושגשוגה, עתה בשנת ה-70 משימתנו היא לחשוף את האורות החבויים ביחד העצום של כלל שבטי ישראל. כדברי ביאליק בשירו למתנדבים בעם: 'חשפו האור, גלו האור, אם הררי נש, עלינו נערמו לא דעכו כל הניצוצות לא תמו. מהרי הנשף עוד נחצוב להבה נחשפנה שכבות האורים הרבים, הוי בני המכבים, העמידו את עמכם, הקימו דור, חשפו האור. חג שמח".