חג הפסח היה ידוע בתפארתו בקיבוצים. המון רב - חברים ואורחים הגיע להשתתף בו. בניצנים חדר האוכל היה עמוס לעייפה עד שהצפיפות הפכה להיות בלתי נסבלת. נעשו ניסיונות לפצל את קיום הסדר בשני מקומות אולם אחרי שנתיים לא נפתרה בעיית הצפיפות. לכן, הוחלט לקיים את הסדר ב"פלטכניקה". מאז עברו שנים והמוסד הזה של "ליל סדר קיבוצי" בניצנים דעך עד שנעלם לגמרי. בשנים האחרונות המשפחות בניצנים חוגגות את החג בקרב בני המשפחה. אבל יש לציין שעדיין, קיימים קיבוצים רבים בהם מתקיים ליל סדר קיבוצי כמיטב המסורת הקיבוצית.

דבורה בן נתן: " שנים רבות הייתי בצוות פסח שהיה די קבוע. צבי עמיתי ז"ל ושאול בן גל גם היו בצוות הקבוע. ברעיון לקיים את החג בפלטכניקה היה של צבי שגם ניהל את כל הלוגיסטיקה של פינוי וניקוי. הוא דאג דם למבער ענק כדי לחמם את המרק. ישבנו מאד מרווח מאד מרווח כי היו חברים שפחדו שלא יהיה מוצלח, אז נסעו לקרובים מחוץ לקיבוץ. היה מעולה.

דנה אדלהייט: אני מבקשת לציין שבשנה זו הכיתה שחיפשה את האפיקומן היתה כיתת "אלומות... האפיקומן היה כדורגל. מי שמצאה אותו הייתי אני והבנים נאלצו לשתף אותנו בכדורגל...

מרסלו סקלוזוב: אני יכול לשתף בחוויה איך זה היה להיות תורן באותו ערב. הבאנו את האוכל מחדר האוכל בטרקטור של המטבח. הפינוי לאחר הסדר ארך עד לשעות הקטנות של הבוקר...

אביבה שם טוב: אני זוכרת שמיקמנו שולחנות ארוכים מהעמדה של משולם קמפיאס ז"ל על יד מחלקת הצבע ועד למסגריה. כיסו את כל המיכלים של החלקים במפות, כדי לייפות קצת.

שושנה אבידן: שנתיים ערכנו סדר קטן בבית ההנצחה ובחדר האוכל. הסדר היה לכ 40 אנשים בבית ההנצחה. בשנה הראשונה השתתפו רק חברים וילדים. האווירה היתה מאד נחמדה, בחדר האוכל היתה המקהלה והופעות הילדים כי היה יותר מקום. הציבור חולק ל 2, לפי שמות משפחה מא' עד מ' ומנ' יד ת'. לפי זה כל משפחה יכלה להסמין אורחים פעם בשנתיים בגלל חוסר מקום. יש לציין שכל החברים חגגו בקיבוץ, אהבו את החג בקיבוץ. היחידי שנסע מהקיבוץ למשפחתו היה שמוליק ליוונהיים ומשפחתו. הוא חגג עם בני משפחתו בעיר.

מרים עמיתי: זוכרים איך עבדנו??? וכמה יפה זה היה? דבורה בן נתן: נכון מאד